לבונה עומאנית – סקירה מדעית

לבונה (Boswellia sacra)

באנגלית: frankinscence ("קטורת טהורה", בצרפתית עתיקה); בערבית: لبان (לֻבָּאן, "חלב העץ"); במצרית: נתר-סנת (neter-sent). הלבונה מופקת מהלשד של העץ.

המינים בוזווליה וקומיפורה (Commiphora) שייכים למשפחת הבורסריים (Burseraceae). היא מצטיינת בשרף כבד הזורם בתעלות בקליפתן, וממנו מופקים הלבונה והמור. בוזווליה נקראת ע"ש הבוטנאי הסקוטי ג'ון בוזוול.

הסוג בוזווליה סאקרה הוא מקורם הגנטי של סוגים אחרים, והקרוב אליו ביותר היא בוזווליה קארטרי (Boswellia carteri). מוצאה של הבוזווליה סאקרה הוא בדרום חצי האי ערב, של הבוזווליה קארטרי בקרן אפריקה, ושל הבוזווליה סראטה בהודו. הסוג בוזווליה סאקרה גדל רק בדרום חצי האי ערב (בעומאן ובתימן).

עצי הלבונה גדלים באזורים מצומצמים למדי, ומעדיפים שטחים צחיחים מאחורי הרים החוסמים את גשמי המונסון אולם לא את הרוחות הקרירות הנושבות בקביעות באותה עונה.

רוב עצי הלבונה גדלים על מדרונות תחתיים ועל קרקעיתם של ערוצים ונחלים. מספרם רב יותר על קרקעיתם של וואדיות גדולים. הם מתקשים לשרוד על רכסים או רמות גבוהים.

שימושים מסורתיים

איסוף לבונה בעומאן, ע"פ ציור מאירופה של תקופת הרנסאנס

 

שרף הלבונה

הרופאים היווניים והרומאיים השתמשו בשרף הלבונה לריפוי כמעט כל מחלה שעלתה בדעתם. הלבונה נזכרת גם ב"ספר הרפואה" הסורי, בכתבי רופאים מוסלמיים בימי הביניים ובספרי רפואה סיניים.

למען הדיוק המדעי, לשד הלבונה הוא שרף-גומי-שמן (oleo-gum-resin), שכן הוא מורכב משמן אתרי (essential oil), גומי רב סוכרי, ושרף טרפני.

הלבונה נזכרת עשרים ושתיים פעמים בתנ"ך: שש עשרה פעמים כאמצעי פולחני, פעמיים כביטוי לכבוד, פעם אחת כסחורה ושלוש פעמים כצמח בגני המלך שלמה.

הצמח

A – ניצנים של עלים בעלי פיצול נוצתי ואשכולות של פרחים ופירות.

B – אשכול של ניצנים בשלבי התפתחות שונים, עד להיפתחות הפרח ולהיווצרות הפירות.

C – עלי הכותרת, האבקנים, המצעית, והשחלה של הפרח;

D- אבקן

E- פרח בוגר, לאחר שהמאבקים נשרו מה והמצעית הפכה מירוקה לצהובה

F-כשהפרי מתפתח, עלי הכותרת נושרים והמצעית מתכהה.

G-פרי

H-פרי פתוח

מקור: Plants of Dhofar: The Southern Region of Oman :Traditional, Economic and Medicinal Uses, by Anthony G. Miller, Miranda Morris, Susanna Stuart-Smith

 

עץ הלבונה גדל עד לגובה חמישה מטרים בממוצע, ולעתים גם עד לגובה של 10 או 12 מטרים. בדרך כלל יש לו גזע אחד, או כמה גזעים המתפצלים מהבסיס, וקליפה מתקלפת בעלת מרקם דמוי נייר.

עונת הפריחה היא בחורף, והיא עשויה להימשך עד אפריל. טבעת הצוף של הפרחים משנה את צבעה שלוש פעמים, מצהוב, לכתום-אדום, ולאדום כהה, בתגובה לתנאי הסביבה: הפרחים הצהובים מושכים סוגים רבים של חרקים מאביקים, החל מ מעט אחרי הזריחה ועד לשקיעה (דבורים, צרעות, נמלים, זבובים ופרפרים); הפרחים האדומים אינם מושכים מאביקים, ואלו הפרחים הכתומים מושכים בעיקר חרקים בלתי מעופפים. הבשלת הפירות מתחילה בדרך כלל במארס.

תנאי הגידול המועדפים לעצי הלבונה הם אקלים חם ולח, אספקת מים סדירה, אולם הם מסוגלים להתקיים גם בתנאי צחיחות. עליהם לגדול בקרקע של סלעי דולומיט או גיר בלבד. את הסוג בוזווליה סאקרה אפשר לגדל בקלות מייחורים, ובתנאים המתאימים הוא יתפתח יפה. הנביטה מתרחשת לאט ובמצב של איסוף לשד מוגזם, היא מועטת עוד יותר. שיעור התמותה השנתי של עצים בוגרים הוא בין 6% ל-7% בשנה, בלי קשר לאיסוף הלשד.

שמורת ג'בל סמחאן, במחוז זופאר שבדרום עמאן היא מקום מוצאה של לבונה מסוג חוג'רי, הסוג הנפוץ ביותר של לבונה המופקת מבוזווליה סאקרה. היא משתרעת על שטח של 4500 קמ"ר, והעצים מכסים מחצית משטחה, בצפיפות ממוצעת של  2.3 עצים לכל 0.01 קמ"ר. כל עץ מניב 3.3 ק"ג לבונה בשנה, בוואדיות הדרומיים של השמורה.

 

עצי בוזווליה סאקרה

 

   

מימין לשמאל: עץ בן 3 שבועות; עץ בן 6 שבועות; עץ בן 12 שבועות

שתיל של בוזווליה סאקרה באביב

ניצן של בוזווליה סאקרה.

 

עלה צעיר

עלה חדש של בוזווליה סאקרה.

 

 

עלים שונים של בוזווליה סאקרה

 

ניצני בוזווליה סאקרה

 

פרחי בוזווליה סאקרה צהובים

     

פרחי בוזווליה סאקרה

 

חרקים שמאביקים את פרחי הבוזווליה סאקרה

 

פרי הבוזווליה סאקרה

 

זרעי הבוזווליה סאקרה

 

חתך של ענף בוזווליה סאקרה-מראה כללי    הליבה ותעלות הלשד

 

לשד הבוזווליה סאקרה

 

שרף הבוזווליה סאקרה

 

   

אנדופיט של בוזווליה סאקרה

 

   

אנדופיט אחר של בוזווליה סאקרה

 

אנדופיטים שונים של בוזווליה סאקרה

 

מבנה הגזע

תושבי זופאר  אוספים את הלבונה בעזרת סכין מיוחד שנקרא בפיהם "מנגאף". קצהו המחודד משמש להסרת הקליפה וקצהו הקהה משמש להסרת הנוזל לאחר שהתקרש. בשעת האיסוף, פותחים בענף חתך שאורכו שבין 4 ל-8 ס"מ,  רוחבו 3 ס"מ ועומקו בין 2.4 ל-4 מ"מ (כלומר לא חותכים לרוחב כל העץ), במקום אחד או בכמה מקומות. כעבור כשבועיים אוספים  את הנוזל שהצטבר בצורת כדורים דמויי אגס או דמעה מוארכת ומלחלחים את החתך. בכל כמה שבועות נערך איסוף נוסף. הם נוהגים לאסוף רק את הנוזל שנאסף בחתך עצמו, ואת הנוזל שזורם לאורך הגזע הם אוספים רק פעם בשנה.

בדרך כלל מוותרים על איסוף מכל עץ פעם בכל חמש או שש שנים, כדי להניח לעץ לחדש את מלאי הלשד. בתנאים נוחים, אפשר להתחיל באיסוף כשהעץ בן חמש עד שבע שנים. בגיל כזה, גובהו של העץ אמור להיות בין 4 ל 5 מטרים וקוטר הגזע כ-15 ס"מ, בגובה של 1.3 ס"מ בערך מעל לפני הקרקע. כל עץ מניב בין 2 ל-4 ק"ג לשד בממוצע.

 

   

איסוף הלשד בעזרת ה"מנגאף"

 

לשד טרי

 

סוגי  לבונה המופקים מבוזווליה סאקרה, לפי איכותם:

 

  • נג'די (Najdi): נאסף מעצים הגדלים במדבר, במקום חם ויבש, ומצטיין בצבע לבן אטום.

 

  • חוג'רי רגיל (Hougari Regular): נאסף מעצים הגדלים בהרים ובעמקים שבהם הגשמים מעטים והלחות ממוצעת.

  • חוג'רי ירוק (Hougari Green): גרסה של החוג'רי הרגיל, בצבע ירקרק.

 

  • שזרי (Shazri)

 

  • שעבי (Sha'bi) ("עממי"): לשד חום כהה. נאסף בעיקר מעצים שגדלים באזור החוף, שבו הלחות גבוהה.

  • נאעם (Na’em) ("דק"): שם מסחרי כולל לשרף שלא נכלל בשום סוג.

 

הלבונה מורכבת מ 11% שמנים אתריים (מונוטרפנים, ססקויטרפנים ודיטרפנים); 23% גומי (רב סוכרים המורכבים מגלקטוז ומארבינוז או מגלקטוז ומחומצה גלקטורונית), ו בין 44% ל-59%  שרף (המורכב טרפנו אידים ומחומצה בוזוולית), בין 5.5% ל-11% מים ועד 1% אפר. הרב-סוכרים מגבירים את ענני הלבונה.

הלבונה מסיסה חלקית במים ויוצרת תרחיף בלתי מתערבב.

 

הלשד בחתך איסוף רחב לעומת זה שבחתך איסוף צר.

 

מה משפיע על איכות השרף?

לפני האיסוף:

  • האקלים שבו צמח העץ
  • גילו של העץ.
  • עונת האיסוף
  • שיטת החיתוך

אחרי האיסוף:

  • אופן העיבוד
  • משך העיבוד

שרף הלבונה הטרי מונח לייבוש באוויר הפתוח על משטח, כדי שהטיפות לא תידבקנה זו לזו בהמשך הטיפול. בתהליך הייבוש המסורתי מתאדים חלק מהמים ומהמונוטרפנים (monoterpenes).

שרף טרי של בוזווליה סאקרה

 

שרף מיובש של בוזווליה סאקרה.

מינים נפוצים אחרים אחרים של בוזווליה הם בוזווליה קארטרי (הדומה ביותר לבוזווליה סאקרה), בוזווליה פריריאנה, ובוזווליה סראטה, אולם הם אינם גדלים בעומאן.

מימין לשמאל: שרף של בוזווליה קארטרי, של בוזווליה פריריניאה ושל בוזווליה סראטה.

 

תנאי גידולו האופייניים של הבוזווליה סאקרה בדרום חצי האי ערב

 

שתי השמורות הגדולות של עצי הבוזווליה סאקרה במחוז זופאר שבעומאן הן ממערב לסלאלה (Salalah), ששטחה כקילומטר  רבוע (בתמונה), והפארק לאומי וואדי דווכה (Wadi Dawkah), ששטחו כ-5 קמ"ר.

שמורת עצי הלבונה בסלאלה

 

תפוצת עצי הבוזווליה סאקרה בעומאן

תמונת לוויין של הרי זופאר

 

הרי זופאר השכם בבוקר

 

תפוצת סוגי הלבונה השונים

 

התנאים שבהם גדלים סוגי הלבונה השונים

 

סוגי הלבונה השונים, המוצגים במוזיאון הלבונה בסלאלה.

 

ללשד הלבונה ארומה של קטורת קמפורית עצית, ונגיעה של ניחוח הדרים מתוק (הניחוח, או הריח הוא התחושה שנקלטת באף. הארומה היא התחושה שנקלטת באף וגם בלוע האפי. כלומר היא ריח, אולם היא נקלטת תחילה בבלוטות הטעם)

הרכב הריח של הלבונה

 

מבער לבונה ערבי מסורתי

 

סגולותיה הרפואיות של הלבונה

 

הלבונה מכילה חומרים בעלי השפעה אנטי דלקתית (טרפנים וחומצות בוזווליות). במינון שבין 200 מ"ג ל-350 מ"ג, שלוש פעמים ביום, הם מסיעים להפחתת התסמינים של דלקת מפרקים ניוונית (בתמונה) באמצעות עיכוב הלויקוטריאנים (מתווכים דלקתיים). היא גם מגבירה את תנועתיות המפרקים, מפחיתה את נוקשות הבוקר, מגבירה את טווח התנועה, ומפחיתה את הנפיחות והכאב.

במינון של 1200 מ"ג, 3 פעמים ביום, הלבונה מסייעת לשליטה במחלות מעיים דלקתיות- קרוהן (בתמונה) וקוליטיס כיבי; במינון של  350 מ"ג עד 400 מ"ג ביום, במקרה של קוליטיס כיבי. בשני המקרים יש לטפל במשך 6 שבועות עד לשיפור.

משמאל: מעיים נגועים במחלת קרוהן

 

הלבונה מפחיתה את הסיכון להתקפי אסתמה אצל אנשים בסיכון, ומקלה את תסמיני המחלה, כגון קוצר נשימה וצפצופים, באמצעות עיכוב לאוקוטריאנים המשמשים כמתווכים דלקתיים. שני שלישים מהטופלים הפגינו שיפור בתסמינים בעקבות טיפול במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום במשך 6 שבועות. מינון של 3 מ"ג/ק"ג משקל גוף שיפר את קיבולת הריאות  וסייע להפחתת התקפי האסתמה אצל חולי אסתמה כרוניים.

המינון המומלץ של תמצית לבונה לטיפול באסתמה הוא בין 300 ל-400 מ"ג, 3 פעמים ביום.

דרכי הנשימה

 

תרכובות לבונה מסייעות לחיסול תאי סרטן ולמניעת התפשטות גידולים. חומצות בוזווליות המצויות בתמצית לבונה וקבוצות ססקיטרפניות המצויות בשמן האתרי שלה פועלות נגד גידולים ממאירים. התגלתה השפעה של הלבונה על תאים של סרטן השד, הערמונית, העור, והמעיר הגס.

4.2 גר' לבונה ביום הצליחו להפחית בצקת פריטומורלית אצל 60% מהסובלים מסרטן המוח (גליומה)

3d illustration of a cancer cell and lymphocytes

תא סרטני

 

לבונה פועלת בחוזקה נגד בקטריות והיא מסייעת למנוע ריח רע מהפה, כאבי שיניים, חורים בשיניים לטיפול בזיהומי פה כגון כיבי פיה.

 

תמציות לבונה יעילות בטיפול בזיהומי חניכיים תוקפניים. לעיסת  200 גר' לבונה במשך שבועיים עשויה לרפא נסיגת חניכיים. הסוג העדיף ללעיסה הוא זה שמופק מבוזווליה פרריאנה.

Caries in three stages – Stage 1 Gingivitis — 3D Rendering

נסיגת חניכיים ועששת בשלבים מוקדמים.

 

לבונה במינון גבוה שימשה לשיפור פעולת הזיכרון

שמן לבונה הפגין יכולת להצעיר את העור וכן תרביות של רקמת שלפוחית השתן

Microscopic image showing epithelium of urinary bladder. Light micrograph, magnification 100x

המעטה החיצוני של רקמת שלפוחית השתן

 

הידרוסולים של לבונה

הידרוסולים, המכונים גם "מי פרחים" או "מי תזקיק", הם מים ארומטיים המופקים כחלק מזיקוק שמנים אתריים, בדרך כלל, בכמות גדולה יותר מאלה של השמן עצמו. ("סול" הוא קולואיד, הצבר של חלקיקים מוצקים דקים ביותר המפוזרים בתווך זורם רציף. כשהתווך הוא מים, החומר נקרא הידרוסול. כשהתווך הוא אוויר, החומר נקרא אירוסול).

רוב ההידרוסולים מכילים פחות מ-1% שמנים אתריים מומסים, והם סופגי מים, כי הם מכילים חומרים מסיסים במים. הם מכילים גם חומצות קרבוקסיליות, ולכן הם פועלים נגד דלקות ורמת החומציות שלהם פחות מ-7.

הידרוסול לבונה הוא נוזל המחולל נפלאות בעור, ובעל יכולת קלה לשיכוך כאבים, לפעולה נגד חיידקים ובקטריות, לריפוי כיבים,  להגנה על הקיבה, ולהקלה על בעיות עיכול, וכן השפעה המחזקת את הזיכרון.

רוב התכונות האלה הן בזכות המרכיב  העיקרי, אלפא-פנין (alpha pinene). הוא מחזק את הזיכרון באמצעות עיכוב האנזים כולינסטראז. הוא גם תוסף מזון שאושר כתוסף ישיר למזון המיועד לצריכת אדם.

בדרך כלל הוא מורכב מ-78% שמן אתרי של בוזווליה סאקרה, אבל מה שמשפר את איכותו של האלפא פנין בהידרוסול של בוזווליה סאקרה הוא השמירה על יציבותו במים, ולכן זמינותו הביולוגית גבוהה והוא מתפשט בקלות ברקמות.

הידרוסול של לבונה מורכב לרוב ממים מזוקקים ומ-1% עד 3% שמן אתרי של לבונה בעל המשקל המולקולרי הקל ביותר, המתפזר בצורה אחידה במים המזוקקים במהלך הזיקוק. מידת הרוויה של הלבונה בשמן הנדיף שבו מושפעת מגורמים רבים, כגון סוג הלבונה, משך הזיקוק, קצב זרימת החום, היחס בין שרף למים, מבנה המעבה ומידת נצילותו, וטמפרטורת האוויר.

תופעת טינדל (Tyndall Effect ) היא התפזרות אור שונה בקולואיד ובתרחיף דק מאוד, המסייעת להבחין בין התמיסה לקולואיד. משמאל: תמיסה. מימין: קולואיד.

הידרוסול של לבונה הוא תמיסת קולואיד צלולה או עכורה בעלת גוון צהוב וארומה חזקה של לבונה.

הידרוסול חלש (mild hysrosol) הוא תמיסה שקופה היציבה לאורך זמן

הידרוסול רווי (saturated hydrosol) הוא תמיסת קולואיד עכורה היציבה לאורך זמן.

"שכנות" (cohabitation) היא תרחיף עכור שבסופו של דבר מתפרק, והשמן האתרי צף על פני ההידרו סול.

אלפא פנין המצוי וגם בצמחים אחרים מסוגל למוסס אבנים בכליות.

טיפול בטרפנים עשוי לזרז את סילוק האבנים. נראה ששילוב בין טרפנים הזמינים בטבע עשוי לעודד ולזרז סילוק אבני מרה בטיפול ראשוני באבנים בדרכי השתן.