שרף לבונה ירוקה מלכותית אורגנית. נדיר!

Royal Green Hojari Boswellia Sacra – oman לבונה מלכותית ירוקה אורגנית: שרף משובח וייחודי זה מגיע אלינו מעומאן, ממחוז דופאר.

שרף זה נקרא אל – חוג'ארי המסמל את השרף לבונה המשובח ביותר מבן סוגי לבונה השונים.

סוג זה נחשב לנדיר, ואינו מצוי בכמות מסחרית ביחס לסוגי לבונה האחרים.

כמו כן, המסחר בו מוגבל ומבוקר, ועובר מיון קפדני ע"פ קטריונים מסוימים.

לאור ייחודו היוצא דופן, הוא נמצא בשימוש אצל הסולטאן העומאני.

שרף זה מתאפיין בגודלו, בגוונו הירקרק הייחודי, בארומה עשירה ונעימה.

לבונה זו משמשת כתרופה במדינות שונות בעולם לריפוי גוף ונפש.

לקריאה בהרחבה

שרף לבונה מסוג "חוג'רי ירוק מלכותי", 

 Royal Green Hojari

הקדמה

הלבונה (olibanum) מופקת משרף העץ בוסווליה– בעיקר  בוסווליה סאקרה (Boswellia Sacra ) שמוצאו במחוז זופאר שבדרום עומאן, ובוזווליה סראטה (Boswellia serrata), הגדל בסומאליה, בתימן, בהודו ובפקיסטן. 

עדויות לשימוש בלבונה קיימות כבר לפני 5000 שנה. הבערת שרף הלבונה שימשה כחלק מהפולחנים בכל רחבי העולם העתיק, ממצרים וארם נהריים ועד רומא. חוקר הטבע הרומאי פליניוס הזקן, שחי בראשית המאה ה-1 לספירה, כתב שהלבונה שימשה כתרופה לרעל המצוי בצמח הרוש העקוד (Conium maculatum). במצרים העתיקה היא שימשה לניקוי חללי הגוף בתהליך החניטה. בספר שמות ל' (ל"ג-ל"ח), נזכרות הוראות להבערת לבונה לפני ארון הברית באוהל מועד. הרופא הפרסי בן המאה ה-10, אבן סינא, ציין ששרף הלבונה משמש כתרופה למחלת השכחה.  

 לשם הפקת השרף פותחים בקליפת העץ חתך של כ-25 ס"מ בסכין מיוחד שנקרא מנגף (mengaff), ואוספים את השרף לאחר שהתקשה. לאחר האיסוף  השרף ממוין ל-4 קבוצות איכות: חוג'רי, נג'די, שעבי ושת'רי. החוג'רי, המופק מהעץ בוזווליה סאקרה (Boswelia sacra), נחשב למעולה ביותר, ו"החוג'רי הירוק המלכותי", בעל הצבע הירוק העז ביותר, נחשב למעולה ביותר מסוג זה, ומוגבל לשימושה של משפחת המלוכה העומאנית. 

הבערת השרף:

 תחילה יש לחמם את הגחלים בעזרת מקור אש (גפרור או מצת) עד להתלקחות. לאחר שהתלקחו, יש להניח אותן בעזרת מלקחיים על תחתית המבער, אחרי שממלאים אותו בחול או בעפר. יש להמתין עד שהגחלים יאפירו לפני שמניחים עליהן את הלבונה. עדיף לפורר את הלבונה לפירורים קטנים, בגודל אפונים, לפני הבערתה. 

משקה שרף:  

אפשר להכניס בין 3 ל 4 גרגרי לבונה לבקבוק מים מינרליים של 1.5 ליטר בין שלוש לארבע שעות או למשך הלילה, ואז לשתות את המשרה. עדיף לשתות את המשרה לפני האוכל, ואחר כך להמשיך לשתות ממנה במשך היממה. את המים ניתן להחליף במי ברז, עד שהלבונה מתמוססת לגמרי.  

 ניתן גם ללעוס אותה כמו גומי לעיסה.  

אחסון:

יש לשמור בצנצנת  זכוכית במקרר.

סגולות רפואיות:

חלק נכבד מהשרף הוא החומצה הבוזוולית, שנמצאת רק בשרף אולם לא בתזקיקיו (שמנים והידרוסולים).  עד עתה היא הוכיחה את יכולתה להקלה על המחלות הבאות:

• דלקות ותאים סרטניים (במיוחד תאים של סרטן המוח, הדם והמעי הגס).  

בניסוי משנת 2002 התברר ששני סוגים של חומצה בוסוולית מעודדת התאבדות של תאי סרטניים  במעי הגס ועוצרת את התרבותם. 

• קוצר נשימה (אסתמה):

במחקר משנת 1998 ,23 גברים ו -17 נשים בני 18 עד 75, שסבלו מקוצר נשימה בעוצמה בינונית, טופלו במשך 6 שבועות ב-300 מ"ג של שרף לבונה, 3 פעמים ביום. בקבוצת הביקורת היו 40 גברים ו 24 נשים בני 14 עד 58, טופלו במשך הניסוי באותה כמות של טקטוז באותה תדירות. אצל 70% מחברי קבוצת הניסוי נרשמה ירידה ניכרת ברמות האינסולין, ה-HDL ובשאר סימני המחלה, לעומת זאת רק אצל 27%  חברי קבוצת הביקורת חל שיפור.   

• דלקת מפרקים ניוונית:

במחקר משנת 2018, התברר שסוגים שונים של חומצה בוסוולית מסוגלת לרסן תופעות דלקתיות כגון דלקת פרקים ודלקת מפרקים ניוונית. 

במחקר אחר מאותה שנה, 179 מטופלים בני 40 עד 70 , שסבלו מדלקת מפרקים ניוונית, טופלו בתערובת של תמצית כרכומין (350 מ"ג) וחומצה בוזוולית (150מ"ג) שהופקה מלבונה הודית, במשך 12 שבועות, שלוש פעמים ביום. אצל חברי קבוצת הניסוי נרשם שיפור ניכר בתפקוד וירידה במדד כאבי הפרקים.

 בניסוי משנת 2019,  24 מתוך 48 חולים בדלקת מפרקים ניוונית בברכיים, בני 35 עד 75,  טופלו ב 170 מ"ג חומצה בוזוולית במשך 120 יום. שאר החולים טופלו בתרופת דמה במשך אותה תקופה. בסוף תקופת הניסוי נרדמה אצל חברי קבוצת הניסוי ירידה ניכרת בעוצמת הכאב ובנוקשות המפרקים, ועליה בכושר ההליכה ובאיכות החיים.   

• תסמונת המעי הרגיז, חרדה ודיכאון: 

בניסוי משנת 2017 עד 62 חולים בתסמונת המעי הרגיז, הנבדקים חולקו ל 2 קבוצות ניסוי וקבוצת ביקורת. חברי קבוצות הניסוי טופלו בתערובת של לבונה, זנגביל, ואכילאה. אצל חברי קבוצות הניסוי נרשמה ירידה ניכרת בעוצמת כאבי הבטן,  בתדירותם, בעוצמת הנפיחות, וכן ברמת החרדה והדיכאון עקבות המחלה. 

•  חיידקי פה (באמצעות לעיסת שרף הלבונה):

בניסוי משנת 2014, חמש נשים בנות 25 עד 35 טופלו בלעיסת גרם אחד של שרף לבונה במשך 5 שעות. הנבדקות עברו ספירת חיידקים מדי שעה. מספר החיידקים ברוק של הנבדקות ירדה מ 13000 בערך ברגע תחילת הניסוי ל 730 בערך בסוף הניסוי.

• שיפור הזיכרון המוטורי: 

בניסוי משנת 2019, 12 מתוך 20 גברים בני כ-60 שנה קיבלו 400 מ"ג לבונה בגלולות פעמיים ביום במשך 4 שבועות. 4 חברי קבוצת הביקורת לא קיבלו כל טיפול תרופתי. אצל חברי קבוצת הניסוי נרשם שיפור ניכר ברכישת זיכרון מוטורי (היכולת לבצע פעולות כגון כתיבה, ציור, השלכה, חיתוך במספריים ובסכין, טאטוא, שימוש בגפרורים, ופתיחת צנצנת, באחת מהידיים ובשתיהן) ובשמירה עליו, וההשפעה הלכה וגדלה עם הזמן.  

• סוכרת:  

בניסוי משנת 2014, 71 חולים בסוכרת סוג 2 טופלו במשך 12 שבועות בגלולות של שרף לבונה (400 מ"ג) שלוש פעמים ביום ובתרופת דמה,  באותה כמות ובאותה תדירות. בתום הניסוי נרשמה אצל חברי קבוצת הניסוי ירידה ניכרת ברמות האינסולין, ה HDL, ושאר סימני הסוכרת בדם. כמו כן התגלתה אצלם ירידה בחימצון, ללא שום תופעות לוואי מזיקות.    

• דלקת חניכיים:

בניסוי בן חצי שנה בשנת 2011, 74 נערות בנות 15 עד 18 שסבלו מרובד השיניים (plaque) שהתפתח לדלקת חניכיים (gingivitis), חולקו ל-3 קבוצות: 25  טופלו ב-100 מ"ג תזקיק לבונה; 24 טופלו ב-200 מ"ג אבקת לבונה, ועוד 25 לא קיבלו כל טיפול תרופתי. הירידה הניכרת ביותר במדדי הדלקת נרשמה בשתי הקבוצות הראשונות.  

  תופעות לוואי:

היו מקרים נדירים של כאבי בטן, בחילה, שלשול, כאבי ראש, צרבת, וגירויים בעקבות בליעתו.