שמן זעפרן

שם בוטני: Crocus Sativus
שם נפוץ: Safran

מוצאו בצפון הודו (קשמיר). גדל כיום בספרד, איראן ועוד.
הזעפרן שימש עוד מימי קדם לסם מרפא, קטורת ובישול.
הזעפרן מזוהה עם ה"כרכום" המקראי, ששימש כאחד ממרכיבי הקטורת במקדש.

הזעפרן נחשב ליקר שתבלינים ובצדק. כל פרח ממנו מופק התבלין פורח פעם אחת בשנה (אוקטובר ונובמבר) ובכל פרח ישנן 3 צלקות הנקטפות באופן ידני.

שמן זעפרן (Crocus sativus)

מחקרים מצביעים על כך שלשמן זעפרן, המופק מצלקות פרח הכרכום התרבותי, ישנן תכונות נוגדות חמצון חזקות בזכות תרכובות כמו קרוצין, קרוצטין וספרנל. תכונות אלו עשויות לסייע בהגנה על תאי הגוף מפני נזק.

בנוסף, מחקרים ראשוניים מצביעים על פוטנציאל של שמן זעפרן בשיפור מצב הרוח והקלה על תסמינים של דיכאון קל עד בינוני, אם כי יש צורך במחקרים נוספים בבני אדם.

קיימות עדויות גם ליעילותו בטיפול בבעיות עור כמו אקנה ושיפור גוון העור, וכן בסיוע לטיפול בנשירת שיער.

חשוב לציין כי שמן זעפרן הוא שמן מרוכז ויש להשתמש בו בזהירות ובדילול בשמן נשא

תמונות הבקבוק להמחשה בלבד.